האם אתם מסתכלים לפעמים על חייכם, ותוהים מדוע לא הגעתם לאן שחשבתם שתגיעו? מדוע אחרים יכולים ואתם לא? האם היו לי אפשרויות שלא ניצלתי? והכי חשוב, האם אני עדיין מסוגל להפוך את התסריט?

המחשבות הללו נובעות מתפיסת המסוגלות העצמית שלכם. מסוגלות עצמית, בפשטות, היא התפיסה שלנו כלפי היכולת שלנו לעמוד באתגרים הניצבים בפנינו. בין אם נרצה להודות בכך ובין אם לאו, יש לתפיסה הזו השפעה מכרעת על חיינו: רובנו יודעים להגיד מה היינו רוצים להשיג בחיים, אולם רק חלק קטן מאיתנו באמת עובד בשביל להגיע לשם. אלו שעובדים כדי להשיג את המטרות שלהם על ידי פעולות עקביות ונמרצות, הם אלו שיש להם מסוגלות עצמית גבוהה יותר: מסוגלות עצמית גבוהה, האמונה שלנו בעצמנו, היא זו שתקבע אם נתמיד במשימה עד היעד, או אם נפרוש באמצע (ואז אולי היה מוטב בכלל להימנע ממנה מלכתחילה).

קרה לכם פעם למשל שרציתם לעשות דיאטה? בראש שלכם זה נשמע קל והגיוני. אבל כשהתחלתם, זה היה כבר פחות קל. עם הזמן, המציאות החלה להציב בפניכם מכשולים שונים בדרך ליעד. מי שהמסוגלות העצמית שלו נמוכה יותר, ורגיל ״להפר״ את ההסכמים שלו עם עצמו, ימהר לוותר לעצמו גם הפעם. מנגד, מי שהמסוגלות העצמית שלו גבוהה, יחשוב מה הוא יכול לעשות כדי בכל זאת להגיע ליעד. 

אגב, מסוגלות עצמית היא לא פתרון קסם: גם מי שיש לו מסוגלות עצמית גבוהה ואמונה רבה ביכולותיו, עדיין לא יכול לדלג על פיתוח מיומנות, רכישת ידע ואימון. ההבדל הוא רק ביכולת שלו להתמיד בשלב של רכישת הידע, מתי שקשה והיעד אינו ברור: מי שיש לו מסוגלות עצמית לא יסתכל על הקשיים שלו ויניח שבגלל שקשה לו, זה לא מתאים לו. הוא יבין שדברים טובים מגיעים עם עבודה קשה, ועליו להתאמץ כדי להצליח.

כיצד נשפר את המסוגלות העצמית שלנו?

או, אני שמח ששאלתם 🙂 ראשית, עצה טובה תהיה לייצר התנסויות חיוביות. אם נחשוב על דיאטה למשל, אולי היעד של הורדה של 40 ק״ג נראית כבדה כרגע בהתחלה (תרתי משמע), אבל אפשר להסתכל קרוב יותר, עד שלבי ביניים קלים יותר: להגדיר לעצמנו יום אחד שאנחנו אוכלים רק בריא. נתחיל מיום אחד קודם כל, נראה לעצמנו שאנחנו מסוגלים. ככל שנסיים יותר יעדים קטנים שקבענו לעצמנו, כך נאמין יותר בעצמנו. השלמת משימה מחזקת את האמונות שלנו לגבי המסוגלות העצמית שלנו. והכי חשוב: גם אם ניכשל, חשוב לא להישבר, ולהסתכל על הכישלון בצורה מציאותית ולא טראגית. להגיד לעצמנו: נכשלנו, אבל לא קרה כלום. מה אפשר ללמוד מן הכישלון הזה? איך אומרים? אם הפסדתם, אל תפסידו את הלקח.

תירגעו קצת

המסוגלות העצמית שלנו מושפעת גם מרמת המתחים בחיינו. אם נפחית מתח בחיים, ללא ספק נשפר את המסוגלות העצמית שלנו. עלינו להבין שזו לא המתח הפיזי ששובר אותנו לפעמים, אלא איך שאנחנו מתייחסים אליו. למשל: נגיד שיש לנו פחד מול קהל ואנחנו מרגישים פרפרים בבטן. אם נגיד לעצמנו שזו חרדה, פגענו בעצמנו. לעומת זאת, אנחנו יכולים להגיד ״אנחנו מתרגשים- איזה כיף!״. שינוי חשיבה שכזה, הוא התורה כולה.